Barack Adama - Black House

Black House אינו מציג את עצמו כחזרה חזקה, אלא כארכיטקטורה מתוחה בין השתיקות הפנימית לבין הקאוס של קולות אחרים. במשך 47 דקות ו-45 שניות, ברק אדמה בונה גשר שביר אך עמיד בין העידן המבודד של LIB3RTAD (2020) לבין החשיפה המלאה שהוא מקבל כאן. האלבום נעוץ בזמן הנוכחי של 3 ביוני 2022, תחת חסות H24 ופיצוי על ידי Play Two, מבלי לנסות למחוק את העבר הקרוב שלו. במקום אלבום מונוליטי, נצפה פה ושם אסטרטגיה של החלפות: רצועות סולו שמוסדות את היסודות ו-7 קולאבורציות שמגיעות להאיר אותן או לשדד אותן.

Black House: שבעת ה-feat מבהירים את הפנימיות הסולית של ברק אדמה

אלבום זה פותח ב- Messagerie, רצועה שמיד מציבה את הקונטקסט: מדובר באלבום של דיאלוג, גם כאשר הווקאלי הראשי לבדו תופס את החלל הסאונדי. מתח זה מאשר עצמו כבר ברצועה השנייה עם «4 anneaux feat. Yaro». נוכחותו של האחרון אינה טריוויאלית; היא מגיעה כדי להעשיר את הנושא על ידי הטקסטורה הווקאלית שלו, יוצרת ניגוד מיידי עם הגישה היחידנית יותר של הרצועות הקודמות. עוד קצת יותר קדימה, ב-«Mano feat. Dadju» (רצועה 7), ההשתפות לוקחת מימד אחר. האורח מביא אנרגיה ספציפית שמעלה את מאזן הרצועה, הופכת רפלקסיה פנימית לסצנה משותפת שבה דינמיקות ווקאליות נשענות זו על זו כדי ליצור צורה חדשה של סיפור. בחירות אלו של מיקום אינן מקריות: כל השתפות מוצבת כמראה של פנים שונה מתוך הקריירה של ברק אדמה.

טייק ודאד'זו ב-Black House: האורחים המרקמים את החיבור עם ההיסטוריה

חקירת ההשתתפויות מקבלה פני היסטוריים כשמתבוננים ב"Tu pourrais feat. Tayc" (רצועה 4). כאן, הרזוננס מרגיש – Tayc אינו זר בעולםו של ברק אדמה. ידוע כי דרכיהם חצו זו את זו עוד לפני הוצאת האלבום הזה, עם התערבויות מסודרות ב-NYXIA: Tome III (2019), שבהן הראפר הוזמן על ידי טייס ב"Moi, je prouve", "Négligé" ו-"Mon cadeau". חזרה זו של Tayc ב-Black House יוצרת קו מנחה זמני; זה לא פגישת ראשונה, אלא המשך שיחה שהחלה לפני שלוש שנים. חזרתו של טייס מאשרת את האלבום בתוך רצף קשרי, ומראה כי ההשתתפויות עם האמן יצרו את המסלול הקרוב שלו. בהמשך, ב"Déjà feat. Abou Tall" (רצועה 8), הדינמיקה משתנה. המשתתף מגיע כדי להוסיף מבט חיצוני שמתנגד לנושאים האישיים שעוסק בהם ברק אדמה, ומוסיף שכבה של מורכבות סיפורית לרצועה בלי לפגוע בכוח המרכזי שלה.

Dosé et 4 anneaux: עמודי התווך הטקסטואליים של אלבום שולט בהשתתפויות

אם הארכיטקטורה הגלובלית של האלבום מושפעת מהנוכחות של אחרים, הלב הפועם שלו נמצא בדחיסות הסיפורית של מספר רצועות מרכזיות. "Dosé feat. Soolking" (רצועה 12) ממחיש בצורה מושלמת גישה זו: ההשתתפות עם סולקין היא לא רק עניין של זרימה או מנגינה, אלא אלמנט מבני המאפשר לחקור נושאים רחבים יותר. באופן דומה, חוזרים ל"4 anneaux feat. Yaro" (רצועה 2) כדי להבין כיצד הרצועה הזו פועלת כעמוד תווך: היא לא משמשת רק כדי לשנות את הקולות, אלא להגשים את האלבום במציאות סאונדית שבה כל אורח מביא את הצבע הייחודי שלו לתמונה הכללית. רצועות אלו מסמנות עצירות קריטיות, שם הפקה מדגישה את ההשלמה בין השרירים ולא רק את החפיפה הפשוטה של כישרונות.

מ-Messagerie ל-SPECIAL: המבנה הקונטרסטי של Black House בין בדידות לאיסוף /no_think

סוף הדרך האלבומית מציע סיכום המעיד על כל שאפתנותו של אלבום זה. לאחר שחצה את הפנים השונות שהביאו יארו, טאיס, דאד'ז', אבו טאלל, סולקינג וליפה, האלבום מסתיים ב-"SPECIALE" (פס 13). הנוכחות של שבעה קולאבורציות מתוך עשרה שירים מראה נחישות ברורה לפתוח את העולם שלו, תוך שמירה על LIB3RTAD (2020) כנקודת ייחוס מקדימה. האלבום אינו מנסה להסתיר את המתחים בין הסולו לקבוצתי; להפך – הוא משתמש בהם כדי ליצור ניגוד חיוני המעבר בכל דקה מתוך 47 הדקות של ההאזנה. מפס 1 ועד לסוף, Black House נשאר נאמן לציפייה שלו: יצירה שבה ניתן לשמוע לא פחות את קולו של ברק אדמה מאשר את אלו שהוזמנו לו לחלוק רגע בודד ביוני 2022.

פרטים טכניים

- השקה : 3 ביוני 2022 - חברה תקליטים : H24, מבוזר על ידי Play Two - מספר שירים : 13 (47 דקות ו-45 שניות) - פתיחה / סיום : Messagerie / SPECIALE - אורחים : יארו, טאיס, דאד'ז', אבו טאלל, לפה, סולקינג, לילה, מגסקי, אוסבן, טייאי - אלבום קודם : LIB3RTAD (2020)