Steve Lacy - Communiqué

סטיב לייסי לא מרכיב כדי למלא חלל; הוא פורץ פתח שבו נשמע רק נשימתו. Communiqué, שיצא ב-1997 בחברת התקליטים Soul Note, משתייך לקו המפתח של הסקסופוניסט האלטו שהותיר חותם על העשורים ה-50 וה-60 עם אלבומים כגון Soprano Sax (1958) או Reflections: Steve Lacy Plays Thelonious Monk (1959). בין תקליטו הקודם, Packet, שיצא ב-1995, לבין האלבום הבא שלו, Sands (1998), משמש הפרויקט הזה כמניפסט של הדיכוּת המוזיקלית. עשרה שירים מהווים סדרה ללא הפסקה בה אמן מנצח את קולו עצמו באמצעות דיאלוג אינטימי עם סטנדרטים שהוא מחזר מבלי להשחית אותם.

Who Knows: המניפסט של דיכוּת מקובלת

הפתיחה הבודדת נקבעת מיד. Who Knows, שנכתב על ידי תלוןיוס מונק, לא מתפרסמת כפשוט יצירת ג'אז; היא קובעת את הכוונה של הפרויקט כבר בשנייה הראשונה. השיר הפותח אינו תרגיל טכני, אלא הצהרה פוליטית של שקט שלא דורשת אימות חיצוני. הוא מציב את הקודים של תקליט שבו האמן משמש כעורך המוזיקה היחיד.

Blue Monk & Peggy's Blue Skylight: ההומאז' הביקורתי לסטנדרטים

לב הצינורון השופר רועם אחר כך דרך גרסאות מחודשות נאמנות אך אישיות. Blue Monk, שנחתם על ידי תלוניון מונוק, ו-Peggy's Blue Skylight של צ'ארלס מינגוס, אינם פשוט ציטטים; הם מהווים מעשה של נאמנות קריטית. סטיב ליי דה-קונסטרוקט את היצירות הללו באמצעות ערמומיות המהפכת סטנדרטים לטקסטים חדשים מבלי לעוות אותם מעולם. הפקה עצמאית מאפשרת להדגיש כל גוון של צינורון שופר capable of singing like a human voice while retaining its instrumental precision.

Esteem, Prayer & Wickets: הרכבים מקוריים במרכז האלבום

הצפיפות ההרכבית מתאמת אחר כך דרך החלפה בין סטנדרטים מחודשים ליצירות שנחתמו על ידי האמן עצמו. Esteem, Prayer ו-Wickets, כולן נכתבו על ידי סטיב ליי, ממלאות את תפקיד הסימנים הסיפוריים באמצע האלבום. שירים אלו אינם פשוט ביניים; הם מהווים את העמוד השדרה המקורי של פרויקט המשלב גרסאות מחודשות ויצירה אישית. הם מוכיחים שאין שיתוף פעולה חיצוני הוא לא מגבלה אלא בחירה אמנותית מכוונת. כל הרכב מקורי מביא את הצבע המלודי שלו מבלי להתחרות בסטנדרטים המקיפים את האלבום.

Communiqué: הלולאה המלודית הסוגרת את הפרויקט העצמאי

הקיץ המלודי מגיע אל ההומונימיה של שם האלבום. "Communiqué", הכולל את מוזיקת הרקע של Mal Waldron ו-Steve Lacy, מסתיים את מסע זה ב-11 רצועות במחזור שסוגר את מעגל הלחן הסולו. השיר האחרון הזה אינו מתממש רק לסיום; הוא מסיים את כל הפרויקט בתנועה אחת. הופעתו של Mal Waldron בהרכב מוזכרת בקרדיטים הרשמיים ויוצרת חותם שיתופי זמני בלב אלבום אחרת יחידאי. היצירה הסופית זו סוגרת את המעגל עם מלודיה שנראית כאילו היא עונה על השאלות שהועלו כבר ב-"Who Knows". בין Monk ל-Lacy, בין Waldron ל-Lacy, בין רמז קלאסי מחודש לבין יצירה מקורית, Steve Lacy מנחה מסע שאינו דורש מאיש כלום. "Communiqué" הוא הרבה יותר מאלבום; זו ארכיטקטורה של שקט שבה כל רצועה משמשת כחלק במשרוול לא פוסק של התבוננות פנימה.

פרטים טכניים

- שחרור: 1997 - חברת תקליטים: Soul Note - רצועות: 11 - הפתחה / סיום: Who Knows / Communiqué